לשיחת ייעוץ חינם חייגו 1-800-399-388
המרכז להפרעת קשב וריכוז

הפרעת קשב בילדים - ADHD

תחום: הפרעות קשב וריכוז
עד 10% מהילדים ו-5% מהמבוגרים סובלים מהפרעות קשב וריכוז, לעתים אף בלי לדעת זאת. ההפרעה משליכה על כל תחומי החיים, כולל דימוי עצמי נמוך וקשיים בהשתלבות חברתית נאותה, ואצל ילדים, עלולה להוביל לחיים של תיוג ודיכוי. בהדסה אופטימל מציעים אבחון מקיף וטיפול במגוון דרכים, במטרה להקל על הסבל ולשפר את איכות החיים באופן דרסטי. החזירו לעצמכם את עצמכם
 

בקצב החיים המהיר והאינטנסיבי אותו רבים חיים בעולם המערבי של המאה ה-21,  נדמה לעיתים שכולם סובלים ברמה כזו או אחרת מהפרעות בקשב ובריכוז. ואכן, כיצד ניתן להישאר ממוקדים וקשובים, כשאנחנו חשופים בכל רגע לכמויות רבות כל-כך של מידע וגירויים משתנים? 
 
רבים מהמבוגרים כיום נדרשים להספיק, להתעדכן ולהיות יעילים בתוך מציאות מגוונת ומשתנה. על רקע זה בולטים יותר תסמינים של הסחות דעת, אימפולסיביות, חוסר ריכוז, קושי להישאר ממוקד, קושי לסיים מספר מטלות המתרחשות במקביל וכן חוסר סבלנות. מבוגרים שחווים תסמינים אלו מגיל צעיר, תסמינים הפוגעים בתפקודם היומיומי, שבאים לידי ביטוי במספר מישורי חיים, ייתכן שאכן סובלים מהפרעת קשב וריכוז.
 
עד שנות השמונים, המחשבה המדעית הייתה שהפרעת קשב וריכוז עוברת עם הגיל.
כיום ידוע שכ-80% מהילדים הסובלים מהפרעה כזו ממשיכים להתמודד אתה בגיל המבוגר - כלומר כ-5% מאוכלוסיית המבוגרים סובלים ממנה. עם השנים, רבים לומדים לפתח מנגנוני התמודדות המפצים על הקושי, למשל באמצעות בחירת מקצוע המתאים לקשיים. מנגנוני ההתמודדות מחד וחוסר המודעות מאידך מובילים לכך שהפרעת הקשב לא מאובחנת, ולכאורה לא נראית.
 
רוב המבוגרים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז לא מאובחנים, ולא מבינים את מקור הקושי לממש את עצמם. הם נושאים תפיסות על עצמם המגבירות דמוי עצמי נמוך, אשמה ובושה – ועלולים לפתח הימנעות, פגיעה בקשרים בין-אישיים וחברתיים, מצבי דיכאון וחרדה. 
 
רעש רקע תמידי
הפגיעה הקוגניטיבית בהפרעת קשב וריכוז כוללת מוסחות (קושי לשמור על קשב לאורך זמן), קשיי ויסות רגשי והתנהגותי וקשיים בתכנון והתארגנות. מוסחות, למשל, יכולה להתבטא כתחושת "רעש" תמידי ברקע, עם מגוון גדול של גירויים המגיעים מהסביבה בו זמנית ולא מווסתים, וכן קושי של האדם להיות קשוב לעצמו, להישאר ממוקד ולסיים מטלות. קשיי הוויסות יתבטאו באימפולסיביות, סף תסכול נמוך, חיפוש אחר רמה גבוהה של ריגושים והתמכרות. הקשיים בתפקודים הניהוליים יכולים להתבטא בקושי לראות תהליך ולקבוע סדרי עדיפויות, להתארגן ולנהל זמן.
 
החברה המודרנית מצפה ליעילות, מצוינות, הספק ומהירות, וממילא מבקרת ולא מעריכה את הלא-מאורגן, המתקשה להחליט, חסר השקט והאימפולסיבי. תגובות הסביבה לקשיו של אדם עם הפרעת קשב וריכוז תורמות לפגיעות המשניות כגון פיחות ערך עצמי, מיצוי מועט של היכולות, תחושה של חוסר שליטה וכיוון בחיים והתפתחות לא תקינה של מיומנויות בין-אישיות וחברתיות. 
 
למרות זאת, ייתכן שלשונות בתפקודים הקוגניטיביים יש גם יתרונות: החשיבה האסוציאטיבית, היכולת לפעול באינטנסיביות ללא התייחסות למציאות סביב, ניתוח המציאות על פי כללים אישיים פנימיים והלמידה הלא-מאורגנת, כמעט כאוטית, של מידע ומחוויות החיים. כל אלה מצטרפים לכדי יכולת אלתור גבוהה, דמיון מפותח, "חוש שישי" חזק ועוד.
לכן, סביבה נוקשה מדי עלולה לפספס את התרומה הפוטנציאלית של אותם אנשים לחברה. חשוב לזכור שמה שמצטייר


   ↓

בתחילה כליקוי עשוי להתגלות עם הזמן כגאונות.  
 
 

נעמי יקיר: "במהלך שנות עבודתי הרבות בתחום נתקלתי בלא מעט הורים
שמשקיעים את מיטב כספם באבחון שלאחר מכן יושב במגירה וצובר אבק,
רק משום שבמערכת החינוך לא יודעים מה לעשות איתו. אנחנו פה כדי לפתח שפה משותפת בין אנשי החינוך בבית הספר לבין אנשי המקצוע המטפלים והוריו של הילד כי פה טמון המוקש. אנו מאמינים כי יש לרתום את ההורים ולראות בהם חלק אינטגראלי בתהליך הטיפולי. תפקיד הצוות המטפל, יחד עם ההורים וצוות בית הספר, הוא לכוון ולהדריך את הילד למימוש הפוטנציאל הטמון בו, בסביבה תומכת ומכוונת".


ומי ישמור על הילדים?
 
לילדים הסובלים מהפרעות קשב יש יתרון בתקופתנו – איבחון מוקדם ומדויק יותר מזה של המבוגרים. מסורתית, אותם ילדים שהתקשו לעמוד בדרישות בית הספר תויגו כ"שובבים", "פרחחים", "מופרעים" או "טיפשים". המהפך בהבנת הקשיים של ילדים אלה חל כאשר אובחנה הפרעת קשב וריכוז. מסתבר שמהפרעה זו סובלים עד 10% מכלל אוכלוסיית הילדים. הסימפטומים המאפיינים ליקוי זה אצל ילדים כוללים בעיקר קושי לשמור על ריכוז וקשב לאורך זמן, פזיזות וחוסר שקט פסיכו- מוטורי.
להפרעת קשב וריכוז מרכיב תורשתי משמעותי, והיא מלווה לעתים בהפרעות פסיכיאטריותנוספות כגון הפרעות במצב הרוח, הפרעות חרדה, הפרעות התנהגות ולקויות למידה.ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז מסתמן לרוב, כבר מגיל צעיר, כילד שאינו ממצה את יכולתו, דבר הגורם לו ולסביבתו תסכול וצער. "הורות לילדים עם הפרעת קשב מציבה אתגרים ייחודיים היכולים לקדם או לגרום לנסיגה בתפקוד ובחוסן הנפשי של הילד", מסבירה נעמי יקיר, מרכזת ומפתחת תחום הפרעות קשב וריכוז בהדסה אופטימל.
 
ואכן, חייו של ילד בעל הפרעת קשב וריכוז שלא אובחן וטופל כיאות, עלולים להיות רצופי כישלונות ותסכולים שלהם השלכות רגשיות, חברתיות, לימודיות וההתנהגותיות שישפיעו על ביטחונו ודימויו העצמי ועל יחסיו עם הסביבה. 80% מהילדים שסובלים מהפרעת קשב ימשיכו להתמודד בצורה זו או אחרת, עם הפרעת הקשב גם בבגרותם.
בהדסה אופטימל מציעים להורים ולילדים טיפול מקצועי, רב תחומי, המשלב טיפול תרופתי, הדרכת הורים, הדרכת צוות ביה"ס וטיפול רגשי התנהגותי במידת הצורך. המרכז מספק אבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז, הניתנים על ידי מגוון אנשי מקצוע מומחים והכל תחת קורת גג אחד, מבלי להתרוצץ עם הילד בין מרכזים טיפוליים שונים, דבר המתיש את הילדים וההורים ומהווה קושי עיקרי בהמשכיות והתמדה בטיפול.

כוחו של אבחון מדויק

"אבחון של הפרעת קשב היא משימה מורכבת", מבהירה יקיר, "מאחר שאין כלי אבחון אחד המסוגל לקבוע באופן גורף את קיומה של ההפרעה. רק רופא, פסיכיאטר או נוירולוג יכולים לקבוע באופן מקצועי את האבחנה. על מנת לחזק את אבחנתו, נעזר הרופא במרבית המקרים, בכלי אבחון נוספים המסייעים בקביעת האבחנה ובאבחנה מבדלת השוללת הפרעות אחרות ו/או נלוות להפרעת הקשב". 
 אם נבצע אבחון נכון ובזמן, ניתן להימנע ממרבית המרכיבים השליליים הקשורים להפרעת הקשב. עצם האבחון עצמו משחרר עבור אנשים שתויגו בעבר כ- "עצלנים, רחפנים, מופרעים" או אפילו "רעים". 
 האבחון מתחיל במפגשים עם רופא מומחה בתחום, על מנת לשלול שהתסמינים הקיימים אינם נובעים מבעיה גופנית- רפואית. יש לזכור כי הפרעת הקשב נוגעת במגוון תפקודים מוחיים (חשיבתיים ורגשיים), וכן במגוון מישורי החיים (התעסוקתיים, הבין-אישיים, במישור של האדם עם עצמו וביכולתו לווסת את התנהגותו ורגשותיו). לכן, הרופא המאבחן והמטפל הינו פסיכיאטר המיומן בהבנה ובטיפול במגוון רחב זה. הפסיכיאטר יוכל להבחין בין תופעות רגשיות התנהגותיות שהתפתחו כנלוות לתופעה או כחלק מן הבעיה, להתייחס לקשיים הבין-אישיים והרגשיים ולנזקים המצטברים עם השנים, וכן לסייע לאדם לבנות מנגנוני התמודדות חדשים ותפיסה חדשה ובריאה יותר על עצמו.
 
אצל מבוגרים, קורה רבות שעצם האבחון מהווה את השלב המשמעותי בתהליך הטיפול בהפרעה. קבלת הסבר ותיאור אל-שיפוטי ולא מאשים לקשיים ולמחסומים שהם חווים בחייהם במשך כל כך הרבה שנים מספקים הקלה רבה. יחד עם זאת, רבים מהמבוגרים המאובחנים עלולים לחוות עצבות ואפילו דיכאון על שנים אבודות של חוסר מימוש עצמי ופגיעה בחיים האישיים.
עבור מבוגרים רבים, תהליך טיפול קצר טווח וממוקד מאפשר להבין את מקום ההפרעה בחייהם, ומכאן הדרך קצרה לשינוי משמעותי באיכות החיים.

מי מפחד מתרופות
להפרעות קשב וריכוז יש מספר דרכי טיפול שונות. הטיפול התרופתי כולל זיהוי של מטרות ריאליות לטיפול, של תסמינים שאכן הם יעד לטיפול התרופתי, ושל הבנה כיצד התרופה יכולה להשפיע על התפקוד היומיומי של המבוגר. התרופה עוזרת לאדם להישאר ממוקד ומרוכז. לעתים יש תופעות לוואי, לעיתים קשה לזהות את אופן ההשפעה, לא אחת יש התנגדויות וסטיגמות על טיפול תרופתי, ומכאן הצורך הרב בליווי רפואי בשלבים הראשונים של לקיחת התרופה. מבוגרים רבים המתחילים בטיפול תרופתי מדווחים על יכולתם לסיים קריאה של ספר בפעם הראשונה בחייהם, על מפגש בין-אישי איכותי בהרבה, על יכולות שלא הכירו עד היום.
 
טיפול פסיכו-תרפויטי קצר מועד כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי (cognitive behavioral therapy) מלמד את המטופל להבחין בין הקושי הקוגניטיבי, התחושות הנלוות לקושי, העמדות והאמונות של האדם על עצמו ההתנהגויות הנובעות מכך והקשרים שביניהם. בהמשך המטופל לומד מיומנויות חדשות לתכנן, להתארגן, לקבוע סדרי עדיפויות ולנהל זמן.
המטופל לומד לעבוד באופן שונה ליצור סינכרוניזציה טובה יותר בין פעילות אינטנסיבית ומנוחה, להשתמש בעזרים ובעוזרים וכן יכולות לווסת התנהגות, להבין התנהגות בהקשר הבין-אישי והחברתי ולדעת להקשיב שונה לעצמו ולסביבתו.
גם לקבוצות תמיכה יש ערך טיפולי רב. המפגש עם אנשים נוספים שאובחנו בגיל מבוגר והתמודדו עם קשיים דומים, מעודד ומדרבן את האדם לקחת אחריות על חייו ולעשות צעדים משמעותיים לקראת שינוי. זאת, בעזרת תמיכתם של שותפים בקבוצה המזדהים עם הצעדים הנדרשים לקראת חיים טובים יותר.
טיפול רב מקצועי, הוליסטי, הנעזר במגוון כלים טיפוליים, תוך יצירת שפה חדשה לתאר התנהגויות וקשיים, טיפול הבנוי ומותאם לאדם המתמודד עם ההפרעה, יכול להביא לשינוי משמעותי ולעיתים דרמטי במגוון מישורי החיים.


אצל ילדים, תהליך האבחון מקיף לא פחות – הוא ממפה את קשיי הילד במישור הקוגניטיבי, הרגשי, הלימודי וההתנהגותי, ותמיד נותן המלצות טיפוליות פרטניות. המפגשים והטיפולים מבוצעים על-ידי צוות רב-תחומי הכולל נוירולוג, פסיכיאטר, פסיכולוגים קליניים, נוירו פסיכולוגים, מאבחנים דידקטיים, עובדת סוציאלית, יועצת חינוכית וצוות פארא-רפואי. כל המומחים הם בעלי ניסיון רב שנים מבית החולים הדסה, הידוע בסטנדרטים הבלתי מתפשרים שלו בכל הנוגע לאיכות הטיפול. הטיפולים הניתנים במרכז כוללים הדרכת הורים פרטנית או קבוצתית, טיפול פסיכולוגי בילד, טיפול תרופתי, טיפול פסיכו- חינוכי וטיפול פרא-רפואי.
 
בין הכלים האבחוניים הקיימים בהדסה אופטימל: בדיקה רפואית קלינית, כולל ראיון אישי עם ההורים והילד ובדיקה גופנית של הילד; מבחנים נוירו פסיכולוגים, הכוללים מבחנים נוירוקוגנטיביים ממוחשבים ( BRC+ TOVA); אבחון כישורי למידה הכולל איסוף מידע רלוונטי מביה"ס, הדרכת וליווי ביה"ס בנוגע לתוכנית לימודים המותאמת לילד; וכן שאלוני הערכה להורה ולמורה.
לעתים נופלת החלטה להתחיל בטיפול תרופתי, בהתבסס על קיומם של סימפטומים שהינם חמורים דיים כדי לגרום לנזק תפקודי. הטיפול התרופתי מצריך שיתוף פעולה של ההורים, של הילד ושל צוות ביה"ס לשם התמדה בפרוטוקול טיפולי. המטפל עוקב על אופן השפעות התרופה באמצעות דיווח המתקבל מהילד, ההורים וביה"ס וזאת על מנת להעריך את יעילות התרופה ולהתאים את המינון.
 
 
"הדרכת ההורים מתבצעת להורה אחד, לזוג ההורים או בקבוצות של הורים. מטרתה היא לעזור להורים להבין את התנהגות הילד ואת התנהגותם בכל הקשור לקשיי התפקוד הבאים לידי ביטוי במפגש בינם לבין ילדם", מדגישה יקיר. "ההדרכה מקנה דפוסי תקשורת והתנהגות להורה, המסייעים להורה לכוון ולגדל את הילד תוך כבוד הדדי במפגש שבין ההורה לילד. לעתים יש צורך בטיפול פרטני בילד, המסייע לו בהתמודדות עם דמוי עצמי נמוך, קשיים בהשתלבות חברתית, מאבקים ותסכולים סביב היחסים עם ההורים ועוד".  
 
לתת כלים לחיים
ילדים עם הפרעת קשב וריכוז זקוקים לתשומת לב וטיפול לכל מרכיבי ההפרעה - ביולוגי, רגשי והתנהגותי. "המוטו שלנו בהדסה אופטימל הוא לעזור להורים לכוון את ילדם ללקיחת אחריות על תסמיני ההפרעה ולעזור לילד לפתח כלים להשתלבות בכל סביבות חייו", מבהירה יקיר. "זו הסיבה שאנו מרחיבים את המעגל הטיפולי להדרכת הסביבה הלימודית של הילד באמצעות מתיחת גשר בין המוסד האבחוני-טיפולי-רפואי בהדסה אופטימל לבין מוסדות החינוך.
"במהלך שנות עבודתי הרבות בתחום נתקלתי בלא מעט הורים שמשקיעים את מיטב כספם באבחון שלאחר מכן יושב במגירה וצובר אבק, רק משום שבמערכת החינוך לא יודעים מה לעשות איתו. אנחנו פה כדי לפתח שפה משותפת בין אנשי החינוך בבית הספר לבין אנשי המקצוע המטפלים והוריו של הילד כי פה טמון המוקש. אנו מאמינים כי יש לרתום את ההורים ולראות בהם חלק אינטגראלי בתהליך הטיפולי. תפקיד הצוות המטפל, יחד עם ההורים וצוות בית הספר, הוא לכוון ולהדריך את הילד למימוש הפוטנציאל הטמון בו, בסביבה תומכת ומכוונת".
בהדסה אופטימל מאמינים כי על הילד לזהות את נקודות החוזק שלו ואת הנקודות הדורשות חיזוק על מנת שיוכל להיות סוכן השינוי של עצמו בסביבה הלימודית והחברתית שלו. זה המקום לציין כי יקיר מתנגדת למרדף של ההורים אחר "פטורים" מלימודים בשביל הילדים. "אני מתנגדת נחרצת לשיטה זו משום שאני מעוניינת בטובת הילד. אני מאמינה כי טובת הילד דורשת התמודדות עם קשיים שבסופו של דבר יובילו את הילד להיות בוגר רגיש לעצמו ולזולתו ולאזרח התורם לסביבה בה הוא חי. טיפול מקצועי מקיף יוכל לספק לילד ולמשפחתו כלים חדשים המסייעים להם להתמודד עם הקשיים ולא לברוח מהם, וזאת למען איכות חייהם בהווה ובעתיד". 

כתבות נוספות: מהו משקה ההתאוששות
האופטימלי אחרי אימון?
בית-חולים לאנשים בריאים

 לראש הדף

הדפסשלח לחבר

בניית אתרים