חשיבות הליווי הרגשי בהרזיה

דליה פלג – פסיכו-תראפיסטית – מומחית להפרעות אכילה באופטימל. עוסקת בליווי רגשי של אנשים בתהליך הבלון, מספרת על המשמעות והחשיבות של הליווי הרגשי:
"אחד מהדברים שאני שואלת את האנשים שאני נפגשת איתם פה, זה מה הסיפור שלך עם האוכל?"

טפול ריגשי – מה הסיפור שלך עם האוכל?

לכל אחד מהאנשים שבאים לעשות בלון יש מערכת יחסים מאוד ותיקה וטעונה לגבי הקשר שלו עם אוכל. מי שבא לעשות בלון מחפש איזשהו פתרון, בד"כ זה לא פתרון ראשון, אלא בדיוק הפוך. רב האנשים שבאים לעשות בלון הם בד"כ מאוד לימודי ניסיון, כבר ניסו הרבה מאוד דברים בחיים ומן הסתם נכשלו והם עדיין מחפשים את הפתרון שיעזור להם לפתור את הבעיה שיש להם, לא רק משקל, אלא בנושא של משקל  ואוכל, זה שני נושאים.

אז קודם כל יש כאן מערכת יחסים:
מערכת יחסים שצריכה לעבור איזשהוא שינוי, וכדי שיקרה שינוי צריך להשתנות. השינוי לא יקרה ע"י זה שנכניס בלון. בלון הוא אמצעי הוא לא עושה את העבודה. יתרה מזאת, מהרבה בחינות הבלון הוא מתעתע כי הוא יכול ליצור איזו שהיא אשליה שהבעיה נפתרה, כשבעצם הבעיה נפתרה באופן זמני, כי ברגע שהבלון יוצא לא פתרנו באמת את הבעיה. לכן, אחד הדברים הכי חשובים בתהליך, שמלווה את כל נושא הבלון, זה להבטיח ולהבין שהבלון לא יהיה כמו עוד דיאטה שעשינו, כי אחרת לא עשינו כלום.

הבלון הוא השקעה מאוד גדולה של משאבים, גם כספיים אבל לא רק. הבלון זה סוג של מתנה. אם נתתם לעצמכם כזאת מתנה, אז בואו תתנו לעצמכם את המתנה עד הסוף. ותיקחו את הזמן שיש לכם עם הבלון. שנה, זה המון זמן בשביל לעשות את השינוי. כולם רוצים לעשות שינוי – אבל אף אחד לא רוצה להשתנות. אבל כדי שיקרה משהו אחר, כדי שהבלון יהיה באמת סיפור הצלחה, כדי שנרגיש בסוף השנה שנתנו לעצמנו מתנה שהיא מאוד משמעותית ולא מובנת מאליה (זה הרי לא פרויקט שאנשים יעשו כל יום), אז מגיע לכל אחד מאיתנו, לעשות השתדלות מאוד גדולה ולבדוק מה באמת קורה לי שם עם האוכל.

יש כמה דברים שצריך לגייס לטובת התהליך הזה:
אחד מהם זו פתיחות ונכונות לשמוע ולבדוק באמת מה קורה לנו שם עם האוכל.להתחיל לזהות את הדפוסים של האכילה שלנו, להתחיל לזהות את הדפוסים של התנהגות שלנו סביב הנושא של האוכל. לבדוק אילו דפוסים אישיותיים יש לנו שם, שבאים לידי ביטוי גם באוכל, אבל מן הסתם לא רק באוכל. זה יבוא לידי ביטוי בעוד תחומים בחיים שלנו בדרך כלל.נדרשת פתיחות להסתכל על הדבר הזה. לא פשוט, מאוד לא פשוט.  צריכה להיות לנו נכונות לעשות שינוי. נכונות להיות מוכן לנסות משהו שעד היום לא ניסיתי.

יש באופטימל צוות מדהים של מומחים לתזונה ודיאטנים קלינים, והם יתנו כל מיני עצות נהדרות שמבוססות על המון ידע. השאלה אם אני אהיה מוכן לנסות מה שאומרים לי. כי מה שקורה לרוב האנשים זה שהם מקובעים על התנהלות מסויימת והם לא באמת פתוחים לעשות שינוי. פתיחות ונכונות היא מאוד משמעותית.

הדבר השני שהוא הכי משמעותי זו כנות.
זאת אומרת כבר באתי עד לפה, השקעתי כל כך הרבה, אולי אני אפסיק לספר לעצמי כל מיני סיפורים?
בוא נדבר בכנות, מה קורה לי שם עם האוכל. מה קורה לי באמת שם.
כולם חולים במה שאני קוראת לו "תרצת נפוצה".
לכולם יש תירוצים למה הם שמנים, למה יש להם בעיה עם אוכל. ואני מזמינה בדר"כ את המטופלים שלי להגיד אוקי די, אני לא רוצה להיות חולה במחלה הזו יותר, אני מפסיק לספר לעצמי תירוצים. קודם כל לעצמי "אני יש לי בעיה עם אוכל כי יש לי בעיה עם אוכל". לא בגלל כל מיני סיפורים,לא בלוטה, ולא הריון ולידה.נכון, כל הדברים האלה הם בהחלט גורמים, אבל הם לא הסיבה שבגללה יש לי בעיה עם האוכל, ולאחרים נמאס לשמוע את זה, לא משכנע אף אחד והעובדה שזה עדיין משכנע אותנו זה רק מראה כמה אנחנו חולים, זה לא מראה שום דבר אחר חוץ מזה.

אז להיות בכנות זה לא פשוט, זה אפילו אכזרי. אבל אני חושבת שזו ההזדמנות לעשות את זה. ואני חושבת שאם עושים איזשהוא תהליך משולב, שגם נעזרים פה בצוות של הדיאטניות וגם מוכנים להסתכל במראה שהטיפול הרגשי שם לנו מול הפרצוף, אז אני חושבת שיחד יש סיכוי לעשות שינוי שיכול להיות באמת משמעותי ושיישאר איתנו ה הרבה,  אחרי שהבלון כבר לא יהיה שם.

דליה פלג – תמיכה ריגשית בהרזיה
מלווה באופטימל את מטופלי הבלון באופן אישי ו/או קבוצתי

מעוניין/ת לברר מה הסיפור שלך עם האוכל? התקשר/י 3320* או השאר/י פרטים

לקביעת תור לייעוץ צרו עמנו קשר: