> תזונה נכונה ופעילות גופנית למניעת מחלות | אופטימל

תזונה נכונה ופעילות גופנית למניעת מחלות

פעילות גופנית לטיפול בהשמנת יתר

תזונה נכונה ופעילות גופנית – השילוב המנצח

פעילות גופנית כשלעצמה, גם ללא שינויים אחרים, הוכחה כבעלת יכולת להפחית את הסיכון ללקות בכמעט כל סוג של מחלה, להקל את הטיפול במגוון רחב של מחלות, לשפר את איכות החיים ולהאריכם…

שיפור איכות חיינו
ידוע היטב כי אורח החיים המערבי הינו גורם עיקרי למגוון רחב של מחלות ומגביר את סיכוני התמותה. המדובר בעיקר בשילוב של תזונה בלתי נכונה, אשר אינה מותאמת לרקע הגנטי של האדם, בפעילות גופנית בלתי מספקת ובעישון. מחקרים רבים הראו כי שינוי אורח החיים והפיכתו לבריא יותר מאפשר הפחתת הסיכון לפתח מחלות מסוגים שונים, שיפור בתפקוד היומיומי, וירידה בסיכוני התמותה. על כל אדם לשאוף לתזונה נכונה ובריאה יותר, זו העשירה בירקות, פירות ודגנים מלאים, ודלה בשומן מהחי ובמלח; לפעילות גופנית יומיומית, או לפחות להגברת כמות הפעילות המבוצעת על בסיס קבוע ולהפסקת עישון. מחקרים מראים שמטופלים שהתמידו בתזונה בריאה לצד פעילות גופנית, לא חזרו להזדקק לשירותי סיעוד.

חשיבות הפעילות הגופנית
פעילות גופנית כשלעצמה, גם ללא שינויים אחרים, הוכחה כבעלת יכולת להפחית את הסיכון ללקות בכמעט כל סוג של מחלה, להקל את הטיפול במגוון רחב של מחלות, לשפר את איכות החיים ולהאריכם. במספר רב של מחקרים נמצא כי כושר גופני נמוך מהווה גורם סיכון משמעותי יותר לתמותה מאשר גורמים "מקובלים" כגון השמנה, כולסטרול גבוה ויתר לחץ דם. לא בכדי הסיסמא הרווחת היום בקרב רופאי הספורט היא כי "עדיף להיות שמן בכושר מאשר רזה לא בכושר". הפחתת התמותה כתוצאה מאימון גופני נובעת מסיבות רבות ובעיקר בשל הפחתת מקרי מוות מחלות לב וכלי דם ומחלת הסרטן:

מחלת לב כלילית– דרך מספר רב של מנגנונים, גילו חוקרים רבים כי פעילות גופנית סדירה מפחיתה את הסיכון ללקות במחלת לב כלילית, לפתח התקף לב ראשון, לפתח התקף לב נוסף, או למות ממחלת לב זו.

סרטן– פעילות גופנית סדירה הוכחה כמקטינה את הסיכון ללקות במגוון סוגי סרטן, כגון זה של השד, המעי הגס, הריאות, הרחם, הערמונית, הלבלב, וסוגים נוספים. בנוסף, פעילות גופנית מאפשרת שיפור בתפקוד הגופני והנפשי של חולי סרטן, בין אם בזמן טיפולי כימותרפיה והקרנות, ובין אם ברמיסיה ולאחר החלמה.

השמנת יתר והתסמונת המטבולית– פעילות גופנית הינה נדבך עיקרי בתכניות ירידה במשקל, בשמירת המשקל החדש המופחת לאורך זמן, ובמניעת עלייה במשקל עם השנים. הדבר גורר גם ירידה בתחלואה הרבה הנלווית, כגון הפחתת הסיכון ללקות בסוכרת מסוג 2 על סיבוכיה הרבים,שיפור פרופיל שומני הדם, הפחתת הסיכון ללקות ביתר לחץ דם ושיפור באיזון לחץ הדם.

מסת עצם ומניעת נפילות– פעילות גופנית בגיל הקשיש מפחיתה את הסיכון לנפילות דרך שיפור הכוח, הגמישות והקואורדינציה; עלייה נלווית במסת השריר ובמסת העצם מאפשרת לסיכון מופחת לשבר אם מתרחשת נפילה.

תפקוד המוח והנפש– פעילות גופנית סדירה משפרת תפקוד קוגניטיבי, ומפחיתה במידה רבה את הסיכון ללקות בירידה קוגניטיבית בקרב קשישים או במחלת אלצהיימר. בהיבט הנפשי, פעילות גופנית הינה כלי רב עוצמה בשיפור מצב הרוח, הן בקרב בריאים והן בקרב חולים. היא מפחיתה את הסיכון ללקות בדיכאון, יעילה כמו טיפול תרופתי כאשר הוא קיים, ומסוגלת לטפל אף במקרי דיכאון עמיד לתרופות. היא משפרת את דימוי הגוף, מפחיתה חרדה ומתח, ומשפרת קשרים בין-אישיים. בנוסף, היא משפרת את איכות השינה – מדד נוסף לתפקוד מוחי תקין.

מחלות עצם ופרקים– תכניות פעילות גופנית מובנות בקפידה מאפשרות שיפור בתפקוד היומיומי לחולים בדלקות פרקים שונות, כגון אוסטאוארתריטיס או שגרון.

נשים – לפעילות גופנית הסדירה יתרונות ייחודיים לנשים בכל שלבי החיים. היא מאפשרת בניית עצם חזקה יותר בגיל הבגרות המוקדמת, אשר משמשת כמגן מפני התפתחות אוסטיאופורוזיס בגיל המבוגר; היא מפחיתה את עוצמתה של התסמונת הקדם וסתית ואת כאבי המחזור; היא ממתנת את תופעות גיל המעבר, ומפחיתה את הסיכון להשמנה המתגבר בגיל זה; היא מפחיתה את הסיכון לפתח סרטן שד, רחם ושחלה; היא מגבירה את היכולת להעלאת מסת העצם במחלת האוסטיאופורוזיס.

 

ככלל, מספר ארגונים בינלאומיים ממליצים כי אדם הרוצה לשפר את כושרו ולשמור על בריאותו, יבצע פעילות מהסוג האירובי (הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים) 3-5 פעמים בשבוע לפחות ובמשך 30 דקות. במונחי הוצאה אנרגטית (="שריפת קלוריות"), מדובר בהוצאה של 1500 קלוריות נוספות בשבוע. לשם ירידה במשקל, דרושה פעילות אירובית הנמשכת שעה לפחות. בנוסף, מומלץ לבצע אימוני כוח, זאת כדי להעלות את מסת השריר ולהגביר את קצב חילוף החומרים במנוחה. מומלץ לעלות בצורה הדרגתית בעוצמה, במשך הפעילות ובמספר הפעמים השבועי. כעיקרון, ככל שהגיל עולה, אנחנו מעדיפים תדירות גבוהה יותר ומשך ארוך יותר – אך עוצמה נמוכה יותר. לדוגמא, רצוי שאדם מבוגר ילך כל יום 40-60 דקות, בקצב נוח, ואילו אדם צעיר יכול לבצע פעילות עצימה כגון ריצה, במשך 20-30 דקות, 3 פעמים בשבוע.

 על-מנת לבצע פעילות גופנית יעילה ובטוחה, בעיקר בחולים ובבעלי גורמי סיכון למחלות לב, יש צורך להכיר את ההמלצות והמחקרים הרבים הספציפיים למחלה, להעריך את המצב מבחינת גיל המטופל, מינו, הרקע הרפואי והמצב הגופני, ולספק מרשם ממשי לפעילות גופנית: סוג הפעילות המומלצת, עוצמת המאמץ, תדירות, משך וקצב התקדמות.

לקביעת תור לייעוץ צרו עמנו קשר: